סוגי כתיבה באתרי אינטרנט צריכים להתאים למטרה של כל עמוד: עמוד שירות צריך לשכנע ולהסביר, דף נחיתה צריך להעביר מסר קצר ומניע, מאמר צריך ללמד ולבנות סמכות, עמוד אודות צריך ליצור חיבור אנושי ועמוד מוצר צריך להציג מידע מדויק וברור. התאמה נכונה של סגנון הכתיבה עוזרת גם לחוויית המשתמש וגם להשגת מטרת העמוד.
ממהרים? הנה השאלות (והתשובות) המרכזיות במאמר
כי כל עמוד באתר משרת מטרה אחרת, ולכן גם סגנון הכתיבה צריך להשתנות לפי התפקיד של העמוד והפעולה שרוצים שהגולש יבצע.
כתיבה שכנועית מתאימה בעיקר לעמודי שירות. היא משלבת מסרים שיווקיים קצרים עם תוכן שמסביר את השירות ועוזר לגולש לקבל החלטה.
קופירייטינג הוא קצר, חד ומכירתי יותר. הוא מתאים בעיקר לדפי נחיתה שבהם צריך להעביר מסר מהיר ולהוביל את הגולש לפעולה.
כתיבה סיפורית מתאימה למאמרים ופוסטים בבלוג. היא מרחיבה על נושא מקצועי, מסבירה אותו בהדרגה ובונה סמכות אצל הקורא.
כתיבה אישית נועדה ליצור חיבור אנושי בין הגולש לבין העסק. היא מתאימה בעיקר לעמודי אודות ומציגה מי עומד מאחורי השירות.
כתיבה טכנית מתאימה לעמודי מוצר, מפרטים ותיאורים יבשים. המטרה שלה היא להציג מידע מדויק, ברור ומסודר שיעזור לגולש להבין מה הוא מקבל.
מתעניין ב־כתיבת תוכן לאתר? מוזמן לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות!
ניתן גם להשאיר פרטים בטופס הבא
מקדמי אתרים בתחילת דרכם, וגם בלי עסקים נוטים לפעמים להתייחס לכתיבה באתר כאל דבר אחד: טקסט שצריך למלא בעמוד כדי שגוגל יוכל לקרוא אותו. בפועל, כתיבה לאתר היא לא פעולה אחידה, אלא כלי שצריך להתאים למטרה של העמוד שבו הוא מופיע. עמוד שירות, דף נחיתה, פוסט בבלוג, עמוד אודות ועמוד מוצר לא אמורים להיכתב באותה צורה, משום שכל אחד מהם משרת מטרה אחרת לחלוטין. לכן, ההבחנה בין סוגי הכתיבה השונים חשובה במיוחד ומאחר והמטרה היא שהגולש שנכנס לעמוד יקבל בדיוק את סוג המידע, התחושה וההכוונה שמתאימים לסיבה שבגללה הוא הגיע לעמוד. בעמוד שירות, למשל, הטקסט צריך גם להסביר וגם להניע לפעולה, לעומת מאמר מקצועי, שבו המטרה היא להרחיב, ללמד ולבנות סמכות.
כאשר בונים אסטרטגיית תוכן נכונה מבינים את ההבדלים האלה, אנו יכולים לדעת לא רק אם יש תוכן בעמוד, אלא גם האם התוכן באמת מתאים לתפקיד שלו. כך אפשר לזהות עמוד שירות שלא מניע לפעולה, מאמר שמרגיש מכירתי מדי, או דף נחיתה שמעמיס בהסברים, לשנות אותם בצורה הנכונה, או אפילו לדעת להנחות את הבינה המלאכותית כיצד במדוייק עליה לפעול כדי לשפר את הטקסט והתוכן.
כתיבה שכנועית
כתיבה שכנועית מיועדת בעיקר לעמודי שירות, והמטרה שלה היא לגרום למשתמש להבין במהירות מה מוצע לו, למה זה רלוונטי עבורו ומה הצעד הבא שהוא אמור לעשות. לכן בעמוד שירות לא מתחילים בדרך כלל בהסבר ארוך ומעמיק, אלא בחלק עליון קצר, ברור ומכירתי. החלק הזה צריך להציג את השירות בצורה פשוטה: מה השירות, למי הוא מתאים, מה הלקוח מקבל ממנו ולמה כדאי לו להמשיך לקרוא או ליצור קשר.
לדוגמה, בעמוד שירות שעוסק בבניית אתר תדמית באתר זה, החלק העליון לא צריך להתחיל בהסבר ארוך על מהו אתר תדמית, איך בונים אותו ומה ההבדל בין סוגי אתרים. במקום זה, נכון יותר לפתוח במסר קצר וברור כמו “בניית אתר תדמית לעסק”, ואז להציג בכמה נקודות קצרות את מה שהלקוח מקבל. למשל: אתר שמציג את העסק בצורה מקצועית, התאמה למובייל, מבנה שמכוון ליצירת פניות, עיצוב שמתאים למותג וחיבור לטפסי יצירת קשר. כל נקודה כזאת צריכה להיות קצרה, כמעט כמו סיסמה, כדי שהמשתמש יבין תוך כמה שניות מה הערך המרכזי של השירות.
זה החלק הראשון של כתיבה שכנועית: בולטים, משפטים קצרים ומסרים שמוכרים. בשלב הזה לא נכנסים עדיין לכל הפרטים. לא מסבירים לעומק איך מתבצעת בניית אתר, לא מפרטים את כל שלבי העבודה ולא מעמיסים על המשתמש מידע. פשוט אומרים לו בצורה ברורה מה הוא עומד לקבל ולמה זה יכול לעזור לו.
אבל עמוד שירות טוב לא יכול להישען רק על החלק הזה. אחרי החלק העליון צריך להגיע החלק המעשיר, שבו יורדים לפרטים. אם נשארים רק עם בולטים וסיסמאות, העמוד עלול להרגיש שטחי ולא מספיק אמין. לכן בהמשך העמוד צריך לפתוח תת־נושא כמו “מה בדיוק כולל שירות בניית אתר תדמית”, ושם להסביר בצורה רחבה יותר מה נכנס לתהליך: אפיון ראשוני, תכנון מבנה העמודים, כתיבת תוכן או סידור התוכן הקיים, עיצוב, בנייה בפועל, התאמה למובייל, חיבור לטפסים, בדיקות לפני עלייה לאוויר והכנה בסיסית לקידום אורגני. כל אחד מהרכיבים האלו יכתבו בצורה מעמיקה ומפורטת שכוללת פסקאות עשירות והסברים מקיפים.
כך נוצר האיזון הנכון של כתיבה שכנועית: למעלה המשתמש מקבל תשובה מהירה וברורה, ובהמשך הוא מקבל עומק שעוזר לו להבין את השירות ולקבל החלטה. החלק הראשון מוכר, החלק השני מסביר. החלק הראשון מושך את המשתמש פנימה, החלק השני בונה אמון.
קופי רייטינג
קופי רייטינג הוא גרסה חדה, מרוכזת ושיווקית יותר של כתיבה שכנועית. אם כתיבה שכנועית משלבת בין מסרים מוכרים לבין תוכן בעל ערך, קופי רייטינג מוריד כמעט לגמרי את החלק ההסברתי ומתמקד במסר המוכר. זהו סגנון כתיבה שמיועד בעיקר לדפי נחיתה שמגיעים אליהם דרך קמפיינים, באנרים, מודעות ואזורים שבהם צריך להעביר מסר קצר, חזק ומהיר.
בדף נחיתה אין תמיד מקום להסברים ארוכים. המשתמש הגיע ממודעה, מקמפיין של קידום ממומן בגוגל או ממקור תנועה מסוים, מה שאומר שבעל עמוד הנחיתה שילם כסף בכדי שהגולש יגיע אילו, ולכן המטרה היא להעביר אותו במהירות לפעולה הרצויה. הקופי צריך להיות קצר, חד, ממוקד ומניע. הוא צריך להכניס את המותג לתודעה, לייצר בידול, להדגיש ייחודיות ולגרום למשתמש להרגיש שיש כאן הצעה שכדאי להתעכב עליה.
קופי רייטינג טוב משתמש בכותרות חזקות, משפטים קצרים, בולטים, הבטחות ברורות, ניסוחים זכירים וקריאות לפעולה. הוא פחות עוסק בהרחבה מקצועית ויותר בתחושה שהמשתמש מקבל. במקום להסביר לעומק איך השירות עובד, הוא מציג את התוצאה, את היתרון, את הכאב שהשירות פותר או את הסיבה להשאיר פרטים עכשיו.
האתגר בקופי רייטינג הוא לא להישמע ריק או מוגזם. קל מאוד להפוך קופי שיווקי לרצף של סיסמאות שלא אומרות הרבה. לכן גם כאשר הטקסט קצר מאוד, הוא צריך להיות מדויק. כל משפט צריך לשרת מטרה: למשוך תשומת לב, להבליט יתרון, ליצור בידול, להסיר התנגדות או להוביל לפעולה, כחלק מתהליך של שיפור יחסי המרה
קופי רייטינג מתאים במיוחד למצבים צריך לייצר חוויה קצרה ועוצמתית. דף נחיתה טוב לא חייב להסביר את כל העולם המקצועי שמאחורי השירות. הוא צריך לגרום למשתמש להבין במהירות למה ההצעה רלוונטית עבורו, למה כדאי לו לפעול עכשיו ומה הוא מקבל אם הוא משאיר פרטים.
מתעניין ב־כתיבת תוכן לאתר? מוזמן לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות!
ניתן גם להשאיר פרטים בטופס הבא
כתיבה סיפורית
כתיבה סיפורית מתאימה בעיקר לתהליך של כתיבת בבלוג ולמאמרים מקצועיים. היא לוקחת את הצד הערכי וההסברתי מתוך הכתיבה השכנועית ומרחיבה אותו, תוך כדי שהיא מורידה את החלק המוכר. כאן פחות מתמקדים בבולטים, בסיסמאות ובמכירה ישירה, אלא יותר בהסבר רחב, פיתוח רעיון, מתן ידע, פירוט, דוגמאות והובלת הקורא להבנה של רעיון מסוים לעומקו.
בכתיבה סיפורית אפשר לקחת נושא מקצועי, לפרק אותו לתת־נושאים, להסביר כל חלק בנפרד ולבנות לקורא הבנה שלמה יותר. זה מתאים במיוחד למאמרים שנועדו לענות על שאלות, להסביר מושגים, ללמד תהליך, להציג הבדלים בין אפשרויות או להראות לקורא איך לחשוב על נושא מסוים.
הכתיבה הזאת לא בהכרח “סיפורית” במובן של סיפור אישי או עלילה. הכוונה היא לקצב כתיבה שמרגיש זורם, מתפתח ומעמיק. במקום לזרוק למשתמש מסרים קצרים, לוקחים אותו צעד אחר צעד. פסקה אחת מובילה לשנייה, כל תת־נושא עוסק ברעיון אחד, והמאמר כולו בנוי כך שהקורא יוכל להבין את הנושא בלי להרגיש שהוא קופץ בין נקודות לא קשורות.
בפוסטים בבלוג, כתיבה סיפורית בדרך כלל עדיפה על קופי רייטינג. מי שנכנס למאמר רוצה לקבל מידע, ולא להיחשף למסר שיווקי. אם המאמר מלא בסיסמאות מכירה, הוא עלול לאבד את האמינות שלו. מצד שני, גם מאמר מקצועי לא צריך להיות יבש או אקדמי מדי. כתיבה סיפורית טובה שומרת על עניין, משתמשת בדוגמאות, מסבירה בצורה טבעית ומאפשרת לקורא להרגיש שהוא מתקדם בהבנה.
הערך המרכזי של כתיבה סיפורית הוא בניית סמכות. ככל שהמאמר מסביר טוב יותר את הנושא, כך הוא מחזק את התחושה שמאחורי האתר עומד גורם מקצועי שמבין על מה הוא מדבר.
כתיבה אישית
כתיבה אישית מיועדת בעיקר לכתיבה של עמודי אודות, אבל אפשר להשתמש בה גם באזורים מסוימים באתר שבהם רוצים ליצור חיבור אנושי. המטרה שלה היא להראות מי עומד מאחורי העסק, לייצר תחושת קרבה, להפוך את המותג לפחות אנונימי ולאפשר לקורא להרגיש שיש מולו אדם אמיתי שמדבר איתו בגובה העיניים.
עמוד אודות טוב לא אמור להיות רק רשימת תארים, שנות ניסיון ולקוחות. הוא צריך לכלול גם משהו אישי יותר: מיהו בעל העסק, מה הרקע שלו, איך הוא הגיע לתחום, מה מניע אותו, מה חשוב לו בעבודה ואולי גם פרט אישי קטן שמייצר חיבור. זה יכול להיות תחביב, משפט שמראה אופי, סגנון אישי או פרט קטן שמוציא את העמוד מהאווירה הרשמית מדי.
עם זאת, החלק האישי צריך להישאר במינון נכון. ברוב האתרים, הגולשים לא נכנסים לעמוד אודות כדי לקרוא אוטוביוגרפיה מלאה. הם רוצים להבין האם האדם או העסק שמולם יכולים לעזור להם. לכן גם בעמוד אודות, רוב התוכן צריך עדיין לשרת את השאלה המקצועית: מי אתה, מה הניסיון שלך, מה אתה יודע לעשות, עם מי עבדת, אילו שירותים אתה מספק, הכי חשוב, ולמה אפשר לסמוך דווקא עליך.
הפן האישי מוסיף צבע, אבל הוא לא מחליף את הערך המקצועי. אם עמוד האודות עוסק יותר מדי בתחביבים, סיפורים אישיים ופרטים שלא קשורים לקבלת ההחלטה של הלקוח, הוא עלול להחמיץ את המטרה. מצד שני, אם הוא כולו יבש ורשמי, הוא עלול להרגיש מרוחק מדי. האיזון הנכון הוא לשלב מעט אישיות בתוך מסגרת שממשיכה להציג יכולת מקצועית.
לכן, כתיבה אישית טובה יכולה להתחיל מהצגה ברורה של האדם או העסק, להמשיך ברקע המקצועי, לפרט ניסיון, תחומי התמחות ולקוחות רלוונטיים, ורק לאחר מכן להכניס נגיעות אישיות. ככל שהמידע פחות קריטי להחלטה של הלקוח, כך הוא יכול להופיע נמוך יותר בעמוד. מי שמתעניין באמת ימשיך לקרוא, ומי שמחפש בעיקר להבין אם יש כאן איש מקצוע מתאים יקבל את המידע החשוב כבר בחלקים הראשונים.
כתיבה טכנית
כתיבה טכנית מיועדת בעיקר לעמודי מוצר, מפרטים, תיאורים יבשים ועמודים שבהם המשתמש צריך להבין נתונים מדויקים. בניגוד לכתיבה שכנועית או קופי רייטינג, כאן המטרה היא לא בהכרח לשכנע באמצעות מסרים שיווקיים, אלא להציג מידע בצורה ברורה, מדויקת ופשוטה.
בעמוד מוצר, המשתמש רוצה לדעת מה הוא מקבל: מידות, משקל, חומר, צבע, נפח, אחריות, דגם, נתונים טכניים, התאמה, תכולה וכל פרט אחר שעוזר לו להבין את המוצר. במוצרים כמו מכשירי חשמל, רהיטים, תכשיטים או ציוד טכני, הנתונים עצמם הם חלק משמעותי מהחלטת הקנייה. לכן הכתיבה צריכה להיות עניינית ומסודרת.
כתיבה טכנית לא חייבת להיות משעממת, אבל היא גם לא אמורה להיות מוגזמת מבחינה שיווקית. אם מדובר בטבעת, למשל, צריך לציין את סוג היהלום, המשקל, רמת הניקיון, הצבע, סוג הזהב והעיצוב. אם מדובר במקרר, צריך לציין נפח, גימור, חלוקה פנימית, אחריות ותכונות מרכזיות. אפשר להוסיף משפט קצר שמסביר את היתרון של תכונה מסוימת, אבל לא להפוך כל פרט טכני לסיסמת מכירה.
האתגר בכתיבה טכנית הוא לשמור על בהירות. משתמשים צריכים להבין במהירות את הנתונים, בלי להסתבך במשפטים ארוכים מדי. לכן כדאי לעבוד עם מבנה מסודר, טבלאות מפרט, כותרות משנה ופסקאות קצרות שמסבירות רק את מה שצריך.
חשוב לדעת שמבחינת קידום אורגני, בכתיבה טכנית לא מומלץ להעתיק תוכן מילה במילה מאתרים אחרים. גם אם מוכרים את אותו מוצר, וגם אם הנתונים הטכניים דומים, כדאי לשכתב את התוכן ולנסח אותו מחדש, כדי להימנע מייצור תוכן משוכפל. אפשר להשתמש במידע טכני כבסיס, אבל התיאור עצמו צריך להיות מקורי.
